גז"ד הכולל 31 חודשי מאסר בפועל ועוד בגין הצתה למציל שפוטר מעבודתו

רקע עובדתי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון (ללא הסכמה עונשית) בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירת הצתה.
2. על פי  כתב האישום המתוקן, הנאשם עבד בחברת שירותי הצלה בתפקיד של מציל באחד מחופי ים המלח. בתאריך 10.5.13 נמסרה לנאשם הודעה כי הוא מפוטר מעבודתו בחברה. בתגובה לפיטוריו, החליט הנאשם לנקום בבעלי החברה. כבר באותו היום בסמוך לשעה 22:20 רכש בתחנת הדלק שני בקבוקי ליטר וחצי מלאים בדלק והגיע לחוף בו עבד כשהוא נושא הבקבוקים עמו. הנאשם ניגש אל אחת מסוכות המציל, שהינה מבנה דו קומתי העשוי מעץ, שפך את הדלק על מערום כסאות פלסטיק שהיה בסמוך לסוכה והחל להימלט בריצה מהמקום. הנאשם נתפס ועוכב על שני אנשים ששהו באותה עת בחוף עם בני משפחותיהם, והבחינו במעשיו.
3. עוד עולה מכתב האישום כי צוותי ההצלה והכיבוי הוזעקו אל המקום וניסו להשתלט על האש במשך זמן רב. כתוצאה ממעשי הנאשם סוכת המציל נשרפה כליל וכך גם כ-300 מיטות שיזוף, 200 כסאות ישיבה ו-60 שמשיות חוף ונגרם נזק לציוד בשווי למעלה מ-370,000 ש"ח. כן נמסר בכתב האישום כי לחברה המפעילה נגרם גם נזק כלכלי עקיף בשל קשיי התפעול של החוף עקב הפגיעה בציוד.

עמדת שירות המבחן

4. מתסקיר שערך שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 35 ואב לילד בן 7, המתגורר עם אמו בקנדה. הנאשם, אשר הינו בן למשפחה נורמטיבית לחלוטין, סיים 11 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, התגייס לצבא ושירת שירות צבאי חלקי, בעקבות הצורך לסייע בפרנסת המשפחה ולטפל באחיו שנפצע באותה העת. עם שחרורו מהצבא החל לעבוד בעבודות מזדמנות, בין היתר כמציל באותה חברה  לשירותי הצלה, שם עבד במשך כשמונה חודשים, עד פיטוריו.
5. הנאשם סיפר כי עם שחרורו מהצבא החל לצרוך סמים באופן לא עקבי ומתוך סקרנות, עד כי במשך השנים התמכר לסמים. עוד צוין בתסקיר כי לנאשם הרשעה אחת בעבירת סמים לצריכה עצמית משנת 2011. בהתייחס לביצוע העבירה, הרי שהנאשם נטל אחריות מלאה על ביצועה והביע חרטה על מעשיו. הנאשם סיפר כי העבירה נעברה על רקע מצוקה רגשית שנבעה מעזיבת בנו את הארץ ביחד עם אמו ועל רקע משכורת שלא שולמה לו. כן ציין כי העבירה נעברה על רקע שימוש בסמים וזעם כלפי המעסיק אשר פיטר אותו מעבודתו דרך שליחת מסרון.
6. בעקבות האירוע דנן הנאשם שוהה בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריו בנהריה. במסגרת צו פיקוח מעצרים שולב תחילה בקבוצה טיפולית לעצורי בית, שם במשך כשישה חודשים גילה רצינות ואחריות. במהלך שהותו בקבוצה ביקש התערבות טיפולית אינטנסיבית והופנה לאשפוזית "הדרך", שם שהה 21 יום ועבר גמילה מסמים. לאחר מכן שב לבית הוריו והשתלב בטיפול ביחידה לנפגעי סמים, הכולל טיפול פרטני, קבוצתי ומתן בדיקות שתן. הנאשם משתף פעולה ובדיקות השתן נקיות. כן לדברי הנאשם, כיום אינו משתמש בסמים.
7. שירות המבחן התרשם כי בבסיס התנהגותו השלילית ניצבת בעיית ההתמכרות לסמים הנמשכת מזה שנים ומובילה אותו ל"התנהגות פורצת גבולות". עוד התרשם כי הנאשם חש חסר ערך, תסכול מעניינים אישיים שונים בחייו, שלא יפורטו כאן, מול משפחתו הגרעינית וכן אשתו ובנו השוהים בחו"ל. תחושות אלה מובילות אותו להתחבר עם חברה שולית ולמעורבות פלילית. נוכח האמור, סבר שירות המבחן כי מצוקתו של הנאשם כיום מחייבת המשך קשר טיפולי אינטנסיבי, על מנת לצמצם הישנות התנהגויות שליליות בעתיד. לפיכך, המליץ שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי במרכז יום לנפגעי סמים בחיפה, ולדחות הדיון לצורך מתן תסקיר משלים.
8. הבקשה לדחות הדיון למטרה זו נדחתה בהחלטה מיום 23.3.14.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

9. המדינה הגישה חוות דעת של חוקר הדליקות וצילומים מזירת העבירה. ראיות אלה ממחישות את הנזק הרב שנגרם ממעשה העבירה.
10. ההגנה הגישה מכתב מטעם המשפחה, המפרט את מאמצי השיקום של הנאשם, חשיבות השיקום בעיניהם, הנזק שצפוי להיגרם אם הנאשם ישהה במאסר, הנזק שיגרם למשפחה עקב התביעות האזרחיות שבדרך, הצורך של היות הנאשם מחוץ לבית הסוהר כדי לטפל באביו החולה וכן התחייבות של המשפחה לסייע בהמשך תהליך השיקום של הנאשם. כן הוגשו מסמכים רפואיים המלמדים על מחלת האב, וכן מסמכים אודות סיום שלבי הגמילה באשפוזית.
11. ההגנה העידה מטעמה את אביו של הנאשם, חיים פינטו, אשר שב וביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבות המשפחתיות הקשות, ביניהן מחלת הסרטן ממנה הוא (האב) סובל ולאפשר לנאשם להמשיך בתהליך השיקומי בו החל. האב סיפר כי הבשורה המרה על ביצוע העבירה על ידי הנאשם הייתה מרה וכואבת עוד יותר מאשר הידיעה על מחלת הסרטן. העד ציין, כי ענישה מוחשית לא תשמש מזור לבעיותיו של הנאשם והיא עלולה אף להשיג תוצאות הפוכות. הוא ביקש להושיט יד לנאשם, אשר מעד באופן חריג, לסייע לו להשתקם ולשוב למעגל העבודה. עוד ציין העד כי משפחתו של הנאשם נורמטיבית, כי אחיו אקדמאים, המתגוררים בחו"ל וכי הנאשם הינו המשענת היחידה שיש לו, אשר יוכל לטפל בו לאחר הניתוח שעליו לעבור בגין מחלתו. העד ציין את הצלחת התהליך הטיפולי וביקש מבית המשפט שוב ושוב לאפשר לנאשם להמשיך להשתקם ולהציל את עתידו.
12. התובעת עמדה על חומרת נסיבות האירוע, הכוללות הצתה מתוך תחושת נקם, באמצעות חומר דליק, בשעת לילה, תוך גרימת נזק כבד מאוד. כן הדגישה התובעת את התכנון שקדם לאירוע, לאחר שהנאשם הגיע מצויד מתחנת הדלק לחוף בו נכחו אנשים, אירוע שיכול היה לגבות פגיעה בגוף ובנפש. התובעת התייחסה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהאירוע וביקשה לצאת במסר חד וברור לציבור באמצעות הטלת ענישה מרתיעה.
13. באשר לתסקיר שירות המבחן ציינה התובעת, כי התהליך הטיפולי שהנאשם עבר הינו בגדר תהליך ראשוני בלבד וכי עליו לעבור עוד כברת דרך ארוכה בשיקומו. כן הפנתה לסיכום אשפוז של הנאשם ממנו ביקשה להסיק כי בעת שהנאשם שהה בתנאי מעצר בית הוא השתמש בסמים ולכן הפר את תנאי מעצרו. עוד הצביעה על כך שבעת הדיון בבקשת הנאשם להקל בתנאי שחרורו, התברר כי הוא מפר את תנאי השחרור ושוהה אצל אדם אחר, ללא פיקוח אחד הערבים, באופן קבוע. התובעת לא התעלמה ממצבו הרפואי של אבי הנאשם, אך טענה כי אין בכך כדי לסטות ממתחם הענישה. בשל כל אלה, ובהתאם לפסיקה שהגישה, סברה התובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.
14. הסניגורית התייחסה באריכות לתהליך השיקומי שהנאשם עבר, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, אשר לטענתה, יכול לשמש כחריג לעקרון ההלימה בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק. לדבריה, הנאשם ביוזמתו פנה לקבלת טיפול אינטנסיבי והוכיח כי הוא משתף פעולה עם גורמי הטיפול ואף עם שירות המבחן. המדובר, לטעמה, בסיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, עם הימצאותו בעיצומו של תהליך גמילה (שכלל טיפול באשפוזית, מסגרת יום ביחידה לנפגעי סמים, לרבות טיפולים פרטניים וקבוצתיים ובדיקות שתן נקיות) והיותו נתון בסביבה משפחתית תומכת, המאפשרים בנסיבות אלה חריגה ממתחם הענישה.
15. באשר למתחם הענישה טענה הסניגורית כי עבירת ההצתה בנסיבות ביצועה על ידי הנאשם מתאימה למתחם ענישה שנע בין 10 לבין 30 חודשי מאסר בפועל. באשר למתחם שהוצע על ידי המאשימה טענה, כי אין מדובר בעניינו של הנאשם בהצתת בית מגורים אלא במבנה בודד על חוף ים חולי, וכי יש לערוך אבחנה בין הדברים כגורם משפיע על קביעת המתחם.
16. הסניגורית לא התעלמה מהנזק הרב שנגרם לרכוש, עם זאת ציינה כי מדובר ברכוש שניתן לחדש ולא ברכוש שאינו ניתן לשחזור (כגון תיקים במשרד). כמו כן עתרה להתחשב בנסיבות חייו של הנאשם, במצבו הרפואי של אביו, שעתיד לעבור ניתוח נוסף ובמאמציו הכנים של הנאשם לשוב למוטב ולהתמיד בתהליך הטיפולי. כן ביקשה ליתן משקל נכבד להודאת הנאשם, ללקיחת האחריות, להבעת החרטה מצדו ולתקופה בה היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח. סיכומו של דבר, עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות כדי שיהא ביכולתו להמשיך בדרכו הטיפולית.